שיעורים 9+10
בשיעור זה פתחנו עם השלמות לגבי השיעור הקודם. דובר בין היתר על הנושאים הבאים:
· טקסונומיה ארגונית הינה שפה ארגונית כאשר סימון הקבצים לפי טקסונומיה הופך אותם לקלים יותר לזיהוי חקירה ואיתור.
· בהתאם לגיל יהודה מקצוענים משקיעים 5-15% מהזמן לקריאת מידע אבל 50% מזמנם למצוא את המידע המתאים. עובדים משקיעים 20% מזמנם בחיפוש אחר מידע שגוי, יש האומרים כי אםילו מגיע ל 30%.
· מחזור החיים של המסמך הכולל יצירה->שמירה->אחזור->הפצה->ביעור->יצירה
· Meta data: כדי להעלות את רמת כושר האחזור של תכנים יש להביא לביטוי לא רק את התוכם שלהם, אלא גם את ההקשר.
· אופני אחזור: על ידי מנוע חיפוש, ניווט בעץ ושימוש בתצוגות.
· חסרונות ויתרונות של כל אחת מהשיטות שהוזכרו בבולט הקודם.
· גורמי הצלחה לניהול מסמכים:
o הגדרת טקסונומיה ארגונית לפני תחילת השימוש במערכת
o מאיינים ידניים מינימליסטיים ככל האפשר.
o רוב מסמכי הארגון במערכת ולא תיקיות פרטיות
o גישה למסמכים ישנים
o מערך הרשאות תואם לצורכי הארגון, כאשר מסמכים לא רגישים פתוחים לכל.
· רשומה: הינה מסמך משפטי. הדרישות מהרשומה הינן: מהימנה, מקורית, שלמה, נגישה ושמירת ההקשר בינה לבין הארגון שיצר אותה.
ראינו סרטון לגבי השאלה האם גוגל מוסיך לנו בריאות....
אחר כך עברנו לנושא המרכזי של השיעור אשר עסק בנושא התחקירים והפקת הלקחים.
מדובר בנושא חשוב מאוד לארגונים לומדים, אשר רוצים להשתפר וללמוד מהטעויות ולשמר הצלחות.
הוצגה ההגדרה של תחקיר אשר הינו תהליך של בחינה יסודית של אירועים בארגון במטרה להבין את הגורמים להתרחשויות ומשם למצוא דרכים לשיםור תהליכי העבודה.
המטרה של הלמידה הארגונית באמצעות תחקור הינה מניעת חזרה על תקלות וכן ביצוע פעולות ארגוניות בצורה יעילה יותר ובטיחותית.
התחקיר צריך להיות מבוצע רק כאשר מדובר באירוע משמעותי לארגון. כלל האצבע לאירוע משמעותי הינו עוצמת ההשפעה*הסתברות ההישנות. הודגש כי אירוע בטיחות מתוחקר תמיד.
הוצג תזרים ביצוע התחקיר הכולל: החלטה על התחקיר-> הגדרת שאלת תהחקיר-> בחירת מנהל וצוות-> ייזום התחקיר -> ביצוע התחקיר-> מסקנות והמלצות.
דיברנו על שלבי ביצוע התחקיר הכוללים: הגדרת שאלת התחקיר איסוף העובדות ממצאים סיבות שורש מסקנות ולקחים.
על מנת להגיע לסיבות השורש של הנושא המתוחקר של לעבוד בשיטת ה-5 שאלות "למה".
בנוסף לשיטה זו קיימת שיטת הfish bone הינו תרשים המעלה סיבות שונו אשר מביאות לתוצאה נחקרת.
בצבא ארה"ב לפני כל תחילת תחקיר תולים את הדרגות על הקיר, זאת כדי להראות שכולם שווים בפני התחקיר.
קיימים תהליכים סדורים בארגונים שאף על פי שאינם מוגדרים באוםן ברור שתחקיר יש בהם ממטרות התחקיר בין תהליכים אלה ניתן לראות את קבוצות השיפור צוותי איכות ועוד.
בהקשר זה מיינו גם את הלקחים המופקים באירועים שלא מכוונים לכך מראש כגון ישיבת צוות, וכן לקחים אישיים- תובנות אישיות של העובד תוך כדי עבודתו.
דיברנו על ההבדל בין לקח לתובנה, הראשון הינו ידע בעל משמעות כללית הנותר בתהליך שיטתי של ניתוח פעחךות ארגונית ותובנה הינה פיסת ידע בעלת משמעות כללית שנלמדה מהלעילות הארגונית הקודמת.
בתום התחקיר מבוצעות פעולות של ביצוע המלצות וההעברה למאגר הארגוני.
צוות התחקיר כולל את מנהל התחקיר הינו עובד בכיר יחסית אשר בעל הבנה בנושא המתוחקר, חברי הצוות הינם עובדים מהיחידהסה קרה האירוע וכן עובדים מיחידות אחרות.
דיברנו על מחסומים בביצוע התחקירים בהם חוסר תרבות ארגונית של ביצוע תחקירים, חוסר גיבוי של ההנהלה ועוד.
עמדנו על ההבדלים בין תחקיר לחקירה, הראשון נועד ללימוד ושיפור אין בו סיכון אישי חעובד לעומת החקירה שמטרתה מציאת אשמים והענשתם במקרה הצורך.
הוצגו גופים מובילים בארץ אשר מאמצים את תרבות התחקירים בהם משרד הבריאות מד"א צה"ל ובתוכו חיל האויר בעל רפוטיישן מוביל.
מנהל מאגר התחקירים בארגון צרך לדאוג להכנסת התחקירים למאגר, למזג לקחים דומים להפיץ אותם רוחבית ולבעלי עניין ולבחון עדכניות ותקפות.
בתאריך 27.4.11 הושק שוק הידע באינטרנט. ישנו אתר www.mancx.com אשר מאפשר למומחים למכור ידע ולצרכנים לבקש ידע בנושא מסויים ולשלם עליו.
פופ' דניאל הרשקוביץ שר המדע והטכנ' טוען כי העושר הרב במידע והנגישות המיידית אליו מצריכות התמחות. ועל מנת לפצות על חוסר התמונה הכללית יש לעבוד בצוותים רב תחומיים.
משה חורב- מנכ"ל אורקל טוען כי שעל מנת לבצע םעולה צריך צוות, ללא שיתוף פעולה לא ניתן לעשות דבר. הצלחה של הקבוצה תהיה אם היא תצליח להתחלק וכולם יפעלו כגוף אחד. זרימה טובה צריכה ככלים שמגיעים מהנהלה אך לא יותר מדי, צריך איזון בין חופש פעולה לכללי משחק. ההובלה תריכה להיות בידי העובדים אשר רואים את הלקוחות. מתן אפשרות לעובד לטעות הינה דרך טובה ללמד אותו.
דיברנו על שימוש חוזר בידע כאשר הוצגו השאלות הבאות:
o מה נכתב או פורסם בנושא.
o באיזה מקורו ישתמשו
o מי המומחים
o מה יכולת התרומה שלי
סוגי המטפלים בידע:
· מייצר הידע
· מתווכי הידע
· הצרכנים
סוגי מאגרים:
· מידע מובנה
· מידע לא מובנה
התהליך:
הגדרת הבעיה->חיפוש ומציאת התשובה-> בחירת המענה המתאים-> שימוש במענה זה.
דיברנו על נושא ה web 2.0:
כוחה של הרשת תלוי בגודל שלה. לדוגמא טלוויזיה- מסםר הטלוויזיות משפיע על כח ושימושיות הרשת. זוהי תקשורת חד כיוונית.
דיברנו על ניסןי מליגרם ומסםר הרדוס.
התחבתנו בשאלה האם הרשת אקראית, רשת אקראית ניתן לנתקה מכל מיני מקומות בקלות יחסית. מאפייני רשת אקראית:
· Hub nodes מרכזיה בה כולם מקושרים לכל האחרים באותה מרכזיה.
· עשירים מתעשרים עוד יותר.
דיברנו על ספר חכמת ההמונים: קבוצות יודעות בדר"כ יותר מאדם אחד. הבעיות שההמונים יודעים לפתור:
· בעיות אבחנה
· בעיות שיתוף פעולה
· בעיות תאום אשר דורשות קורדינציה בין חברי הקבוצה.
מיקור המונים: הינו ביצוע של פעולות אשר בוצעו בעבר ע"י יועץ או קבלן חוץ לביצוע ע"י קבוצת אנשים שבד"כ אין בינהם קשר.
בחזרה לweb 2.0 :
מבוסס על פיתוח מהיר חדשני שם יש את הרשתות שלי.
שימוש בכל הפלטפורמות האינטרנטיות שיש לשיתוף ידע ולהשתתפות כולם. הרשת הינה פלטפורמה, הכוונה לבנות בסיס נתונים שמשתפר עפ הזמן.
מאפיינים של ה לweb 2.0:
· יש תוכן שהמשתתפים מייצרים ההשתתפות הפעילה של הפרט משפיעה על האחרים.
· חכמת ההמונים
· אפקט המיידיות- המידע מגיע במהירות לכולם.
דיברנו על השוק הווירטולאי: משתמשים ברשתות החברתיות להפצה פל פעילויות עסקיות. רשתות חברתיות מאפשרות למשתמש ליצור פרופיל אישי, להעלות תמונות.
סיכום מרתק
השבמחקאחד הסיכומים אם לא ה ...
השבמחקאהבתי, איפה עושים לייק ...
השבמחקאני לא מסכים עם חלק מהדעות אבל מעניין
השבמחק