מפגשים 7 ו 8

מפגש 7

אני אתחיל מהעיקר, כי כנראה לא תגיעו לסוף ...

מה שלי היה חסר במפגש, ובכלל בקורס, זה שאני מבין את הבעייתיות בניהול ידע, מבזבז זמן, חוזר על עבודה שכבר נעשתה, ממציא גלגלים מחדש, ובכל זאת, למעט קהילת ה matlab שהוזכרה ברפא"ל, לא ראיתי יישום פרקטי טוב של ניהול הידע בארגונים במהלך הקורס.

נקווה שיגיע בהמשך ...

ועכשיו קצת על המפגש

במפגש הזה היו כמה נקודות

למדנו והכרנו קהילות ידע. היו סוגים שונים של קהילות ידע, קהילות טכניות, זמניות לפי פרויקט או קבועות.

אהבתי את הדוגמאות של למידה בחברותא בישיבה, או ישיבה סביב שולחן הסדר וקריאת ההגדה כדוגמא לקהילת ידע ומולן את תוכנת waze כקהילת ידע מודרנית.

נגענו שוב בבעיות השונות של ניהול הידע בארגונים:

בעובדה שכל פעם מחדש ממציאים את הגלגל, בתוך אותו הארגון, אם כי חושבים שהפעם נמציא אותו יותר טוב או מפני שלא מוצאים את תיעוד ההמצאה בפעם הקודמת. חוזרים על אותן הטעויות שוב ושוב כי אין תחקור מעמיק, ואם יש תחקור אין יישום של המסקנות (נשמע מאוד מוכר).

היה לי קצת מוזר שקהילת ידע היא של 15 – 20 איש. זו קהילה קטנה, של מומחים, יש אצלנו בעבודה "פוליטבירו" של כמה וכמה דוקטורים רוסיים עם המון ידע מקצועי שיושבים כל בוקר על הקפה ומדברים גם על עבודה. אם היו יוצרים ברשת קהילת ידע וירטואלית, הם אולי היו המנהלים ובעלי זכות הכתיבה, אבל עשרות מהנדסים היו ניגשים לידע המפורסם, שואלים שאלות ומעלים הערות. דרך אגב, מההיכרות שלי עם חלק מהם, תיעוד זה לא הצד החזק שלהם. יש אחת מהן שבאופן אישי אני חושב שהמפעל לפסיד המון כשהיא תצא לפנסיה, וזה יקרה בשנתיים שלוש הקרובות.

ראינו דוגמא מאלביט שם הסמנכ"ל יצר קהילות ידע (והוא מגיע למפגשים, לכן כולם צריכים להגיע), דוגמא אחרת שדיברה אלי יותר הייתה קהילת Matlab שקיימת ברפא"ל, אני נעזר בפורומים באינטרנט לצרכי עבודה ולימודים ב Matlab. אני בטוח שמה שאני כותב בעבודה כבר כתבו לפני.

אלי הביא דוגמא לכך שרוב האנשים נעזרים באינטרנט ולא ברשת המפעלית, למרות שיש שם המון ידע, רק שלאף אחד אין מושג איפה הוא.

שיעור 5 והדי לאמאר (שיעור 6)

בלוג: (שיעור 5)

בתחילת השיעור ניתנו הערות על הבלוגים שנכתבו.

חזרנו על הישעור הרביעי בו דיברנו על הוויקי הוזכרו התכונותת עיקריות של ויקי בהן:

·         פשטות העלאת המידע

·         עריכה של המידע ע"י מספר משתמשים

·         ניתן לראות גרסאות שונות לפי היסטוריה

·         ניתן בצע מעקב אחר תרומנות אישיות

עברנו על ההבדלים בין הוויקי הארגוני לבין וויקיפדיה.

עברנו על ניהול הידע האישי כאשר הידע הארגוני הינו אוסף של הידע האישי של כל אחד מהעובדים.

לניהול הידע האישי דרושות יכולות של איסוף המידע והרעיונות, הערכתן, אירגונן, ניתוחן,הבנתן, שיתופן ובסופו של דבר שמירתן.

דיברנו על מעבדות באקמן בחברה זו קיימת רשת שהלקוחות יכולים לתקשר, כמו העובדים. כל עובד יכול להניס מידע, לכל עובד קיימת גישה לבסיס הנתונים של היברה, המערכת פועלת 24 שעות ביממה ובמגוון שפות.

עמדנו על ההבדל בין ניהול לידע, כאשר , ניהול הוא היכולת לגרום לדברים לקרות ואילו ידע הוא היכולת לבצע דברים.

דיברנו על מידע באינטרנט:

החיפוש באינטרנט בא לענות על בעיית חוסר המידע, אנו מחפשים באינטרנט מכווון שמדובר בכמויות ענקיות של מידע וידע. על מנת לקבל את התשובה המלאה לשאילתא שלנו, יש לחפש במספר מקורות.

אחרי שמחפשים מקבלים תוצאות, אלה מוצגות על פי רמת העניין/ תאימות לשאילתא.

דיברנו על אסטרטגית חיפוש יעילה שהיא שיטהת חיפוש אשר מבוססת על כמה שיותר אפשרויות וצירופים של ביטויים ומילים הקשורים ישירות או בצורה עקיפה לנושא החיפוש.

ראינו דוגמא בא אנו מעוניינים לבדוק כמה כסף יש לערפאת  ועל מנת למצוא הביטוי Arafat and   Suha נתן את התשובה

ראינו טכניקות שונות לחיפוש בגוגל בהן חיפוש לפי תאריכים, הצגת התוצאות בצורת שמש ועוד...

עברנו על אתרים שימושיים למציאת מידע בינהם: mat web לחיפוש חומרים, global spec למפרטים הנדסיים , scirus מנוע אקדמי ועוד.

דיברנו על מנוע תשבובות, אתר בו אנו מקלידים את השאלה שלנו והוא מתיימר להחזיר תשובה לדוגמא Ask Jeeves

שיעור 6

לא ידעתי למה לצפות, זכרתי משהו על הרצאת אורח, אבל הגעתי מוכן להפתעות.

בתחילת השיעור הוצג הנושא והמרצה, האחראי בתע"א על פטנטים. הסתכלתי מסביב, מי יהיה זה שיגיד: כבר למדנו את זה בקורסים יזמות ומו"פ, תעבור נושא.

בדיעבד טעיתי ובגדול. עיקרי הרעיון של פטנטים הוצגו בקיצור, את זה כבר ידענו.

ומשם המשכנו הלאה.

היו סיפורים פיקנטיים על מקרים שונים בתע"א, אם הרבה, "אני לא יכול להוסיף כי יש כאן אנשים מהחוץ" (דוד ומוטי במקרה שלנו).

נחשפנו למשמעות של הוצאת פטנט ותחזוקתו מבחינה כלכלית, מסתבר שזה עסק לא זול, שעולה עשרות אלפי שקלים.

מסתבר שיש לשלם על פטנט אגרה, אחרת הוא הופך ל"פג תוקף".

דיברנו "והתמרמרנו" על כך שאי אפשר להוציא פטנט אישי מבלי לקבל אישור מתע"א, לי זה דווקא נראה די הגיוני. אם כבר אחשוב על משהו ששווה פטנט, קרוב לוודאי שזה יהיה במסגרת העבודה, ואם זה לא יהיה קשור, לא נראה לי שתע"א תמנע את זה.

למושיק חבר שלי יש אחד, הוא הוציא אותו במהלך עבודה בסטארט-אפ, והפטנט באמת שייך לסטארט-אפ. מושיק קיבל את הכבוד ואולי בונוס. זה גם לא עזר לחברה שלו והיא התפרקה בסוף.

הרעיון להסתכל על פטנטים כנכס, אותו יש לנהל ולתחזק, בתור משהו ששווה כסף הוא מעניין. בדרך כלל חושבים על רעיון שיביא את המיליונים, וילווה בפטנט. בסוף 95% מהפטנטים לא רווחיים, אבל זה משהו אחר.

למדתי גם על חברות עורכי דין, יש להן כינוי ששכחתי, הפועלות כמו כרישים או אוכלי נבלות. הן מחפשות מקומות בהן הופר פטנט, פונות לבעל הפטנט ומציעות לו גילוי תמורת אחוזים מהתשלום על השימוש בפטנט. וראינו שהפרט פטנט עשויה לעלות הרבה כסף.

ראינו אם את החיסיון שהמדינה יכולה להטיל על פטנט ביטחוני.

ולסיום הכוכבת, הדי לאמאר, שבין 6 בעלים (3 נאצים) ומעבר לארה"ב, הייתה גם מהנדסת חשמל, והמציאה את דילוג התדרים (עבור הצוללות הגרמניות)

כמובן שהוטל חיסיון ביטחוני על הפטנט.

גם יפה וגם מדלגת.